בריאותו הנפשית של אדם בחברה המודרנית מושפעת מאוד מגורמים שונים: כלכלי, חברתי, משפחתי. הנפש נתונה בלחץ מתמיד ומגיעה תקופה שלא תוכלו להסתדר בלי עזרה מיוחדת. מי בדיוק - הפסיכותרפיסט או הפסיכולוג זקוק למטופל. במה שונה הפסיכולוג מהמטפל, לאיזה מומחה יש לפנות במידת הצורך - זו השאלה העיקרית.
תוכן חומר:
במה שונה פסיכולוג מפסיכותרפיסט
למומחים אלה יש המון במשותף.
ההבדל בין פסיכולוג לפסיכותרפיסט הוא בצורה של הכשרה ושיטות ייעוץ.
על פי צורת האימונים
פסיכולוגים מאומנים על ידי אוניברסיטאות הומניטריות, הם זוכים להשכלה פסיכולוגית גבוהה. מומחה כזה אינו רופא, הוא אינו מאבחן או מרשם תרופות.
פסיכולוג קליני יכול להיות אדם בעל השכלה רפואית והומניטרית כאחד, עוסק במדע פסיכולוגי ובעזרה הנדרשת ממנו.
פסיכותרפיסט הוא רופא שקיבל השכלה רפואית גבוהה, עבר תושב שנתיים במומחיות.
להתייעצות
ההתייעצויות עם אנשי המקצוע המיוצגים שונים מאוד.
הפסיכולוג בתרגולתו משתמש בטכניקות הבאות:
- תקינה פסיכולוגית, בדיקות;
- עובד על גילוי יכולות ועורך ייעוץ בקריירה;
- עוזר להתגבר על מתחים וקונפליקטים;
- משחזר מצב פסיכולוגי ורגשי;
- מקיים שיעורים עם קבוצות חולים, משפחות, מבוגרים וילדים.
צורות הפעילות תלויות ברמת ההתמחות והחינוך.
פסיכולוג קליני משתמש בשיטות שונות כדי לספק סיוע: ייעוץ, פסיכותרפיה ותיקון.
המטפל מתמודד עם בעיות חמורות יותר:
- הפרעות מהפרדה, בגידה, קונפליקטים במערכות יחסים;
- התמכרות בתחום הרגשי, פוביות ואלימות;
- דיכאון, פאניקה, חרדה, פחד;
- הפסדים כבדים, חוסר רצון להמשיך לחיות;
- הפרה של עניין מיני, תיאבון, שינה;
- היפוכונדריה, אובדן יכולת הסתגלות בעולם.
המטפל עובד עם כל תלונה של מטופלים בתחום זה ומשתמש בשיחה שנבנית באופן אינדיבידואלי. השיטה העיקרית היא אינטראקציה. ההשפעה הטיפולית קשורה לגורם נפשי. המומחיות עצמה, שתורגמה מיוונית, פירושה "ריפוי נפש". תרופות נקבעות רק במקרה חירום.
הרופא מנסה להגיע לשורש המחלה כדי להתגבר עליה. על המטופל להבין מה הטעות שלו ולנסות למגר אותה.
פסיכותרפיסט הוא רופא מוסמך שמשתמש בדיאלוג מקצועי בעבודתו, בשיטות פסיכולוגיות אחרות ויכול לרשום תרופות.
המומחה מתחיל לתקשר עם המטופל על פי התוכנית הבאה:
- היכרות עם המטופל;
- זיהוי ואז לימוד מנגנון התפתחות של מצב פתולוגי;
- בשלב זה, על המטופל להבין שביקורו אצל הרופא קשור במחלה קיימת;
- יתר על כן, הרופא מתקן את התנהגותו הבלתי הולמת של הפונה, מנסה לשנות את יחסו לסיטואציה או לאדם כלשהו.
שיטות הפסיכותרפיה מגוונות למדי וכוללות את הטכניקות הבאות:
- פסיכותרפיה פרטנית, משפחתית, קבוצתית;
- שיטות רציונאליות המבוססות על שכנוע לוגי;
- מרמז, כולל צורות שונות של הצעות: במהלך ערות, בחלום תחת השפעת היפנוזה או תרופות נרקוטיות, הצעה עקיפה, היפנוזה עצמית על פי Cue, אימונים אוטוגניים.
בנוסף לשיטות החשיפה המפורטות, ישנן אחרות: פסיכותרפיה התנהגותית וקוגניטיבית, פסיכוסינתזה, טיפול בהולוטרופי, תכנות נוירו-לשונית, gestalt, מוסיקה וביבליותרפיה, וכן טיפול סביבתי.
מה שמאחד מומחים
פסיכותרפיסט ילדים ופסיכולוג ילדים מאוחדים בכיוון משותף - עבודה עם ילדים. שניהם מנסים להתגבר על סטיות פסיכולוגיות בהתנהגות המטופלים באמצעות שיחות, דיאלוגים בנושאים כואבים - חברתיים, משפחתיים, מקצועיים. שני המומחים יכולים לערוך שיעורים פרטניים וקבוצתיים כאחד.
כיצד להבין לאיזה רופא לפנות
הורים מכירים היטב את ילדם. זה עוזר להם להבחין במהירות בבעיות בהתנהגות הילד, שונות ממתחים פשוטים.
ראשית, הגורמים הבאים משתלטים:
- תגובה לא מספקת לאירועים, מצבים, אנשים. זה יכול להתבטא באגרסיביות או בפאסיביות לילדים ומבוגרים שמסביב;
- המיומנויות והיכולות של הילד בהשוואה לבני גילם בכיוון ההידרדרות.
במקרה זה, נדרש התייעצות עם פסיכותרפיסט.
אם לבן או לבת שלך יש פתולוגיות ספציפיות, יש צורך לבקר גם בפסיכותרפיסט.
אלה כוללים את המחלות הבאות:
- אנורקסיה;
- גמגום;
- היפראקטיביות
- ירידה בתשומת לב;
- אנורזיס;
- encopresis;
- מתקתק.
בהיעדר הסימנים והפתולוגיות הרשומות, עליך ליצור קשר עם פסיכולוג.
תכונות של פסיכולוג ילדים ופסיכותרפיסט
יש הבדל מהותי בין פסיכולוג לפסיכותרפיסט. אחד מהם הוא רופא, השני אינו חל על אלה.
פסיכולוג ילדים עובד במוסדות חינוך. הוא עוסק בקביעת רמת ההתפתחות של הילד על ידי התנהגותו וכישורים מסוימים, נותן עצות למורים ולהורים, מעריך את המצב הנפשי, מזהה בעיות, מתמודד עם התגברותם.
פסיכותרפיסט ילדים מטפל במחלות רבות:
- מתח עצבני;
- תנאים פוסט-טראומטיים של הנפש;
- התקפי חרדה;
- פחדים ופוביות שונות;
- אנורזיס;
- בולימיה
- נדודי שינה
- אנורקסיה;
- נוירוזה.
לרוב רשימת המטופלים כוללת ילדים ומתבגרים הסובלים מנוירוזה. מחלות נפשיות יכולות להופיע במהלך ההסתגלות לגן, לבית הספר, ואפילו לגן משחקים חדש. שינויים שליליים בהתנהגות מופיעים: תוקפנות ללא סיבה נראית לעין, התפרצויות זעם, מצבי רוח, פחדים ליליים. לרוב, לאחר שהילד נוח ומתרגל למקום חדש, ההתנהגות מתייצבת ואינה מעוררת דאגה.
הפסיכותרפיסט ממליץ להורים לפקח בקפידה על תינוקם. כאשר מתרחשים פרכוסים, גמגום, אנורזיס, אנקופרזיס, תנועות גוף לא רצוניות, עליכם לפנות לרופא מומחה, אל תדחו את הביקור. נוירוזות מגיבות טוב לטיפול, אך אי אפשר להתמודד עם המחלה בכוחות עצמן.
הפסיכותרפיסט והפסיכולוג הם מומחים שאין להם תחליף בחברה המודרנית.
הם עוזרים להתמודד עם הבעיות שהתעוררו הן למבוגרים והן לדור הצעיר.
